הפטר חובות – לא רק בהוצל"פ

מאת- עו"ד שחר סקופ, מייסד ושותף

עד לאחרונה, אם הייתם שרויים בחובות עתק של מאות אלפים או מיליוני שקלים, הדרך היחידה למחוק אותם ולפתוח דף חדש הייתה בהליך של פשיטת רגל. לפני כארבעה חודשים התמונה השתנתה באופן דרמטי, כשהוראת שעה חדשה
נכנסה לתוקף וקבעה כי גם חייבים (מוגבלים באמצעים) בהוצאה לפועל יוכלו לקבל פטור מחובותיהם בהליך מהיר יחסית.
פשיטת רגל, כידוע, הינה הליך די מורכב (שהפך ליעיל יותר במסגרת הרפורמה מחודש ספטמבר 2013 ). לרוב היא אורכת מספר שנים, שבמהלכן החייב נתון
להגבלות שונות ולפיקוח המנהל המיוחד שמונה לו, נדרש לאסיפות נושים, משלם
מדי חודש לקופת הכונס הראשי, מגיש דוחות על הכנסות והוצאות ועוד. בסופו
של יום, לאחר שבית המשפט מאשר את תכנית הפירעון שהחייב מציע בהתאם ליכולתו הכלכלית, ובתנאי שעמד בתשלומים החודשיים, הוא יקבל את צו ההפטר לחובותיו.
עתה, כאמור, באמצעות הליך מזורז יחסית, יכול גם חייב בהוצאה לפועל לקבל הפטר לחובותיו. כדי שיוכל לעשות זאת, הוא יידרש לעמוד בכמה תנאים: חובו
הכולל לא יעלה על 800,000 שקל, הוא עמד בצו התשלומים שהושת עליו לפחות 3 שנים שקדמו להגשת הבקשה, הוא אינו שרוי בהליך פשיטת רגל ואין לו נכסים בעלי ערך הניתנים למימוש.
עם הגשת הבקשה, אמור רשם ההוצאה לפועל להחליט בתוך 45 ימים באם ייפתח לחייב תיק הפטר. במידה והבקשה מתקבלת, ניתנת לנושים אפשרות להגיש את התנגדותם, ולאחר מכן יוזמן החייב לחקירת יכולת כלכלית. בסופו של תהליך, הרשם הוא זה שיכריע האם להעניק לחייב צו הפטר — ובכך למחוק את כל חובותיו. במידה ורשם ההוצל"פ מחליט לדחות את הבקשה לפתיחת תיק הפטר, או שלא לתת הפטר לחובותיו, ימשיך החייב לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת תיק ההוצל"פ או תיק האיחוד.
כך או כך חשוב להבהיר, כי גם הפטר בהליך זה, בדומה לפשיטת רגל, אינו מוחק חובות משכנתא/משכון, מזונות וקנסות מנהליים או פליליים.

אין באמור בכתבה זו משום חוות דעת משפטית או המלצה ואין בה כדי למצות את הסוגיות הנוגעות לנושא. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

נוזל ניקוי גרם לחלודה ברכב – תביעה עפ"י פוליסה

מאמר מאת: עורך דין רן הירשברג, מייסד ושותף

נוזל ניקוי שנשפך בתא המטען של הרכב גרם לחלודה מסוג מוזר. בעלת הרכב, שנבהלה, מכרה אותו במחיר מופחת, ותבעה את כספי ההפרש מהביטוח. בית המשפט קיבל את התביעה והורה ל"מגדל" לשלם לאישה כ-60,000 שקל.

סיפור המעשה:

לפני כשלוש שנים הניחה האישה בקבוק פלסטיק עם נוזל ניקוי בתא המטען של הרכב, אך זרקה אותו כעבור מספר חודשים לאחר שהריחה ריח חריף והסיקה שהוא נובע מנוזל הניקוי. רצה הגורל ושנה לאחר מכן גילתה האישה תקר בגלגל. ואולם, כשפתחה את תא המטען כדי להוציא את הגלגל החלופי, היא גילתה כי כולו מכוסה בחלודה.

מכיוון שסברה כי מדובר  בפגם בייצור, היא פנתה למוסך לשם מימוש האחריות על הרכב – מסוג הונדה סיוויק. אלא שנציגי המוסך מסרו לאישה כי לא מדובר בחלודה "רגילה", כך שהם אינם אחראים לנזק. לימים הסתבר כי הנוזל בבקבוק – שהכיל חומצה כלורית – הוא שגרם לחלודה, שהתפשטה גם באזורים נוספים ברכב.

בעקבות נזקי החלודה החליטה האישה למכור את הרכב, והצליחה למכור אותו תמורת 43,200 שקל בלבד, פחות כ-60,000 שקל מערכו. לאחר מכן היא פנתה לחברת הביטוח "מגדל" שתחזיר לה את ההפרש – מכיוון שלעמדתה הנזק נגרם בעקבות אירוע תאונתי – לפי הגדרות הפוליסה. ואולם, "מגדל" לא חשבה שמדובר בתאונה, ולכן האישה הגישה נגדה תביעה בבית משפט השלום בתל-אביב.

האישה טענה שהפוליסה מכסה "תאונה מכל סוג שהוא" ולכן על חברת הביטוח להחזיר לה את ההפסדים מהמכירה.

"מגדל" טענה לעומת זאת, שהתובעת לא הוכיחה את המועד המדויק שבו החל הבקבוק לנזול, ולעמדתה, היה זה אירוע מתמשך ואיטי, שלא עונה על הגדרת תאונה מקרית המכוסה בפוליסה.

במקביל, שלחה "מגדל" הודעת צד שלישי נגד "כלל", בטענה שאם כבר מדובר ב"תאונה" – היא האחראית לנזקים, כיוון שבמועד בו התגלו הנזקים "כלל" הייתה המבטחת של הרכב.

בתגובה, "כלל" טענה כי המועד לבחינת האירוע הוא מועד היווצרות הנזק – שלטענתה התרחש בתקופת בה הרכב בוטח על ידי "מגדל".

"בלתי צפוי"

השופט הבכיר אלי ספיר הסביר כי גם אם לתובעת יש חלק בגרימת הנזקים, אין הדבר פוטר את מבטחות הרכב מאחריות, שכן אחת ממטרות הביטוח היא להגן על המבוטח מפני טעויותיו.

מכאן, התייחס השופט לעדותה האמינה של התובעת, שסיפרה כי כאשר הוציאה את הבקבוק מהרכב, לא הבחינה בכל בעיה, ומשכך, לא חשבה להרים את השטיח המסתיר את הגלגל החלופי ולכן לא ראתה את מלוא הנזקים בבת-אחת.

כמו כן, השופט קיבל את חוות דעת השמאי שתיאר כי הייתה זו החלדה מסוג שלא ראה מעולם.

בהתאם, הגיע השופט למסקנה כי מדובר באירוע בלתי צפוי ולא מתוכנן, שאדם מן הישוב לא יכול היה לצפות לו, ולכן, חרף העובדה שהנזק נגרם בתהליך איטי ולא במקריות, מדובר באירוע העונה להגדרת הפוליסה ל"תאונה".

באשר לאחריות – השופט הטיל אותה על "מגדל" תוך שקיבל את טענת "כלל" כי המועד לבחינת האירוע הוא מועד היווצרות הנזק.

לפיכך, השופט קיבל את התביעה, והורה ל"מגדל" לשלם לתובעת 60,122 שקל עבור נזקיה, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל. בנוסף, חויבה "מגדל" לשלם ל"כלל" שכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.

** הכותב לא ייצג בתיק

כתבה שפורסמה באתר פסק-דין