המדינה תפצה על אלימות כלפי צעיר שהתפרע במהלך הרס מבנים בהתנחלות

מאמר מאת: עורך דין רן הירשברג, מייסד ושותף

צעיר, תושב חברון, נעצר במהלך הפרות סדר שאירעו לפני שש שנים בשל פינוי מבנים בלתי חוקיים בקרבת קריית ארבע. בית משפט השלום בירושלים התרשם שהמעצר היה לגיטימי, אך קבע כי שוטר מג"ב הפעיל נגדו כוח בלתי סביר.

סיפור המעשה:

לפני שש שנים פינו כוחות הביטחון מבנים בלתי חוקיים באזור המכונה "גבעה 18", שבסמוך לקריית ארבע.

הפעילות הרגישה נמשכה שעות ארוכות, ולוותה בהפרות סדר של עשרות נערים, חלקם רעולי פנים, שהציתו מטעים סמוכים של תושבים פלסטינים ויידו אבנים אל עבר כוחות הביטחון.

במהלך ההתפרעויות, הותקף קצין צה"ל על ידי מספר נערים. אחד מהם, נער כבן 17 שהתגורר באותה תקופה ביישוב עתניאל שבדרום חברון, נעצר בידי שוטר מג"ב בעקבות חשד להשתתפות בתקיפה. לאחר שעבר חקירה שוחרר הנער למעצר בית. לבסוף המדינה החליטה שלא להגיש נגדו כתב אישום בשל התיישנות.

לימים הגיש הנער תלונה למח"ש בטענה שנעצר בכוח על לא עוול בכפו, אך תיק החקירה נגד שוטר המג"ב נסגר מחוסר ראיות, וערר שהוגש על כך נדחה. בשנת 2012 הוא החליט לתבוע לפיצויים מהשוטר והמדינה.

התובע תיאר את מעצרו כמעצר שווא אלים. לטענתו, השוטר גרר אותו בכוח אל עבר הג'יפ המשטרתי ללא כל סיבה, לעיני אמו ואחיו, וגרם לו לחבלות ולדימום.

התובע הכחיש כי לקח כל חלק בהתפרעויות, וסיפר כי הגיע למקום ביחד עם אמו, כדי לחפש את אחיו הצעיר ולאתר תפילין שנפלו בין הריסות בית הכנסת שנחרב על ידי השוטרים. לטענתו, הוא עמד ללא ניע כשהשוטר לפתע הפיל אותו ארצה והחל לגרור אותו אל מול עיניהם ההמומות של בני משפחתו. הוא הוסיף כי השוטר השתמש נגדו בכוח לא סביר למרות שכלל לא התנגד למעצר.

המדינה ביקשה להכיר בחסינות השוטר מפני התביעה בהיותו עובד ציבור ובית המשפט קיבל את בקשתה, כך שהתביעה התנהלה נגדה בלבד.

המדינה הכחישה את גרסת התובע לאירועים, וטענה כי עצרה אותו עקב חשד סביר להשתתפות בהפרות סדר. הקצין שהותקף אף זומן לעדות, במהלכה זיהה את התובע כאחד מתוקפיו.

השוטר גרם לדימום

כב' השופטת מיכל שרביט התרשמה לחיוב מעדותו של הקצין, שגרסתו נתמכה בעדותו של חייל נוסף ובסרטונים בהם הוא נראה עם מדים קרועים. לעומת זאת, עדותו של התובע ואמו הייתה רוויית סתירות. כל אחד מהם מסר גרסאות שונות לגבי השתלשלות האירועים, ובעקבות זאת הגיעה השופטת למסקנה שהמעצר נעשה על יסוד חשד סביר למעורבות התובע בהתפרעויות.

כב' השופטת הוסיפה ופסקה כי הסרטונים המתעדים את המעצר מעידים על כך שבניגוד לטענתו, התובע כן התנגד למעצר וסירב ללכת עם השוטר בכוחות עצמו.

עם זאת, החל משלב מסוים בו, נראה התובע מבקש לעמוד על רגליו בגפו. למרות זאת, השוטר לא נענה לו והמשיך לגרור אותו בכוח ומהירות על גבי הקרקע רצופת האבנים, ונראה היה שגבו מדמם. עוד הבחינה השופטת כי השוטר ריתק אותו אל הקרקע לפני שהועלה לג'יפ. פעולות אלה מעידות שהשוטר אכן השתמש בכוח בלתי סביר כנגד הצעיר.

משכך, ועל אף שהמעצר היה חוקי, כב' השופטת הורתה למדינה לפצות את התובע ב-20 אלף שקל על הנזקים שנגרמו לו בעקבות אלימות השוטר. המדינה תישא גם בשכר טרחת עורך דין ובהוצאות משפט בסך 4,000 שקל.

** הכותב לא ייצג בתיק

הכתבה פורסמה באתר פסק דין