חתימתו של הנוטריון, במקרים המוסדרים בחוק, נחשבת בעיני בית המשפט כתעודה ציבורית לאישור זהותו של החותם עליו או לעובדה כי המסמך נחתם מרצונו הטוב והחופשי של החותם. מסמכי הנוטריון מיועדים לשמש כראיה בבתי משפט או בפני רשויות אחרות, וזאת הן בישראל והן מחוץ לה.

במשרדינו עורכת דין נוטריוניות מוסמכת, בעלת ניסיון רב המכירה את הוראות החוק, התקנות וכללי האתיקה ונותנת שירותי אימות נוטריוני, בתיאום מראש.

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר (מעל גיל 18), לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו בעתיד במידה ויגיע למצב בו לא יוכל לטפל בכך בעצמו.

"הממנה" – הוא האדם עצמו שקובע מי יטפל בענייניו.

"מיופה הכוח" – הוא המוסמך מטעם הממנה, על פי יפוי הכח המתמשך.

זהו כלי יחסית חדש בעולם המשפט אשר מחליף את אפוטרופוסות וחוסך טרחה לבני המשפחה והקרובים המטפלים ביקיריהם.

היתרון המרכזי של ייפוי הכוח הוא שהאדם "הממנה" בוחר מרצונו, עוד בשלב בו הוא מבין ומסוגל לקבל החלטות ולבצען מי יטפל בענייניו וכיצד יראו חייו אם וכאשר מצבו יתדרדר, כתוצאה מלמשל- תאונה, מחלות זקנה (כגון דמנציה), מוגבלות נפשית  העלולות לפגוע בכושר השיפוט שלו.

הממנה יכול לתת ייפוי כוח מתמשך לכלל ענייניו, האישיים (כולל הרפואיים) והרכושיים או רק לחלקם.

מיופה הכוח צריך לפעול על פי הנחיות הממנה, עליו לחתום ולאשר בכתב בפני עורך דין- כפי שיפורט  בהמשך, או בפני בעל מקצוע בייפוי כוח רפואי, כי הוא מסכים לתוכן ייפוי הכוח המתמשך, כולל ההנחיות המקדימות הנכללות בו.

אדם יכול להחליט על מינוי מיופה כוח יחיד וכן על מינוי מיופה כוח חליפי למקרה שמיופה הכוח הראשון לא ירצה או לא יוכל לפעול בשמו. כמו כן, הוא יכול למנות מספר מיופיי כוח (למשל מס ילדים).

אפשרי וגם חשוב לקבוע אם מיופיי הכוח יפעלו במשותף או בנפרד, מהו היקף הסמכויות והאחריות של כל אחד מהם וכן מי יכריע במקרה של חילוקי דעות בין מיופיי הכוח

הממנה יערוך ייפוי כוח מתמשך בפני עורך דין בעל כרטיס חכם אשר עבר הכשרה של האפוטרופוס הכללי או בפני בעל מקצוע (רק בייפוי כוח רפואי). ויופקד אצל האפוטרופוס הכללי, עד הגיע העת להשתמש בו.

הדר גריידי הירשברג, עו"ד ונוטריון – בעלת תעודת הכשרה מהאפוטרופוס הכללי לעריכת יפוי כח מתמשך, ייעוץ וכתיבת הוראות בהתאם לצרכים ולדרישות האישיות של כל לקוח.

להלן לינק לסרטון הסבר ידידותי מאתר האפוטרופוס הכללי:

להלן לינק לכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות על חשיבות עריכת המסמך:

לפרטים נוספים, יש לתאם פגישה עם עו"ד הדר גריידי ממשרדינו.

צעיר, תושב חברון, נעצר במהלך הפרות סדר שאירעו לפני שש שנים בשל פינוי מבנים בלתי חוקיים בקרבת קריית ארבע. בית משפט השלום בירושלים התרשם שהמעצר היה לגיטימי, אך קבע כי שוטר מג"ב הפעיל נגדו כוח בלתי סביר.

סיפור המעשה:

לפני שש שנים פינו כוחות הביטחון מבנים בלתי חוקיים באזור המכונה "גבעה 18", שבסמוך לקריית ארבע.

הפעילות הרגישה נמשכה שעות ארוכות, ולוותה בהפרות סדר של עשרות נערים, חלקם רעולי פנים, שהציתו מטעים סמוכים של תושבים פלסטינים ויידו אבנים אל עבר כוחות הביטחון.

במהלך ההתפרעויות, הותקף קצין צה"ל על ידי מספר נערים. אחד מהם, נער כבן 17 שהתגורר באותה תקופה ביישוב עתניאל שבדרום חברון, נעצר בידי שוטר מג"ב בעקבות חשד להשתתפות בתקיפה. לאחר שעבר חקירה שוחרר הנער למעצר בית. לבסוף המדינה החליטה שלא להגיש נגדו כתב אישום בשל התיישנות.

לימים הגיש הנער תלונה למח"ש בטענה שנעצר בכוח על לא עוול בכפו, אך תיק החקירה נגד שוטר המג"ב נסגר מחוסר ראיות, וערר שהוגש על כך נדחה. בשנת 2012 הוא החליט לתבוע לפיצויים מהשוטר והמדינה.

התובע תיאר את מעצרו כמעצר שווא אלים. לטענתו, השוטר גרר אותו בכוח אל עבר הג'יפ המשטרתי ללא כל סיבה, לעיני אמו ואחיו, וגרם לו לחבלות ולדימום.

התובע הכחיש כי לקח כל חלק בהתפרעויות, וסיפר כי הגיע למקום ביחד עם אמו, כדי לחפש את אחיו הצעיר ולאתר תפילין שנפלו בין הריסות בית הכנסת שנחרב על ידי השוטרים. לטענתו, הוא עמד ללא ניע כשהשוטר לפתע הפיל אותו ארצה והחל לגרור אותו אל מול עיניהם ההמומות של בני משפחתו. הוא הוסיף כי השוטר השתמש נגדו בכוח לא סביר למרות שכלל לא התנגד למעצר.

המדינה ביקשה להכיר בחסינות השוטר מפני התביעה בהיותו עובד ציבור ובית המשפט קיבל את בקשתה, כך שהתביעה התנהלה נגדה בלבד.

המדינה הכחישה את גרסת התובע לאירועים, וטענה כי עצרה אותו עקב חשד סביר להשתתפות בהפרות סדר. הקצין שהותקף אף זומן לעדות, במהלכה זיהה את התובע כאחד מתוקפיו.

השוטר גרם לדימום

כב' השופטת מיכל שרביט התרשמה לחיוב מעדותו של הקצין, שגרסתו נתמכה בעדותו של חייל נוסף ובסרטונים בהם הוא נראה עם מדים קרועים. לעומת זאת, עדותו של התובע ואמו הייתה רוויית סתירות. כל אחד מהם מסר גרסאות שונות לגבי השתלשלות האירועים, ובעקבות זאת הגיעה השופטת למסקנה שהמעצר נעשה על יסוד חשד סביר למעורבות התובע בהתפרעויות.

כב' השופטת הוסיפה ופסקה כי הסרטונים המתעדים את המעצר מעידים על כך שבניגוד לטענתו, התובע כן התנגד למעצר וסירב ללכת עם השוטר בכוחות עצמו.

עם זאת, החל משלב מסוים בו, נראה התובע מבקש לעמוד על רגליו בגפו. למרות זאת, השוטר לא נענה לו והמשיך לגרור אותו בכוח ומהירות על גבי הקרקע רצופת האבנים, ונראה היה שגבו מדמם. עוד הבחינה השופטת כי השוטר ריתק אותו אל הקרקע לפני שהועלה לג'יפ. פעולות אלה מעידות שהשוטר אכן השתמש בכוח בלתי סביר כנגד הצעיר.

משכך, ועל אף שהמעצר היה חוקי, כב' השופטת הורתה למדינה לפצות את התובע ב-20 אלף שקל על הנזקים שנגרמו לו בעקבות אלימות השוטר. המדינה תישא גם בשכר טרחת עורך דין ובהוצאות משפט בסך 4,000 שקל.

** הכותב לא ייצג בתיק

הכתבה פורסמה באתר פסק דין

עד לאחרונה, אם הייתם שרויים בחובות עתק של מאות אלפים או מיליוני שקלים, הדרך היחידה למחוק אותם ולפתוח דף חדש הייתה בהליך של פשיטת רגל. לפני כארבעה חודשים התמונה השתנתה באופן דרמטי, כשהוראת שעה חדשה
נכנסה לתוקף וקבעה כי גם חייבים (מוגבלים באמצעים) בהוצאה לפועל יוכלו לקבל פטור מחובותיהם בהליך מהיר יחסית.
פשיטת רגל, כידוע, הינה הליך די מורכב (שהפך ליעיל יותר במסגרת הרפורמה מחודש ספטמבר 2013 ). לרוב היא אורכת מספר שנים, שבמהלכן החייב נתון
להגבלות שונות ולפיקוח המנהל המיוחד שמונה לו, נדרש לאסיפות נושים, משלם
מדי חודש לקופת הכונס הראשי, מגיש דוחות על הכנסות והוצאות ועוד. בסופו
של יום, לאחר שבית המשפט מאשר את תכנית הפירעון שהחייב מציע בהתאם ליכולתו הכלכלית, ובתנאי שעמד בתשלומים החודשיים, הוא יקבל את צו ההפטר לחובותיו.
עתה, כאמור, באמצעות הליך מזורז יחסית, יכול גם חייב בהוצאה לפועל לקבל הפטר לחובותיו. כדי שיוכל לעשות זאת, הוא יידרש לעמוד בכמה תנאים: חובו
הכולל לא יעלה על 800,000 שקל, הוא עמד בצו התשלומים שהושת עליו לפחות 3 שנים שקדמו להגשת הבקשה, הוא אינו שרוי בהליך פשיטת רגל ואין לו נכסים בעלי ערך הניתנים למימוש.
עם הגשת הבקשה, אמור רשם ההוצאה לפועל להחליט בתוך 45 ימים באם ייפתח לחייב תיק הפטר. במידה והבקשה מתקבלת, ניתנת לנושים אפשרות להגיש את התנגדותם, ולאחר מכן יוזמן החייב לחקירת יכולת כלכלית. בסופו של תהליך, הרשם הוא זה שיכריע האם להעניק לחייב צו הפטר — ובכך למחוק את כל חובותיו. במידה ורשם ההוצל"פ מחליט לדחות את הבקשה לפתיחת תיק הפטר, או שלא לתת הפטר לחובותיו, ימשיך החייב לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת תיק ההוצל"פ או תיק האיחוד.
כך או כך חשוב להבהיר, כי גם הפטר בהליך זה, בדומה לפשיטת רגל, אינו מוחק חובות משכנתא/משכון, מזונות וקנסות מנהליים או פליליים.

אין באמור בכתבה זו משום חוות דעת משפטית או המלצה ואין בה כדי למצות את הסוגיות הנוגעות לנושא. אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

נוזל ניקוי שנשפך בתא המטען של הרכב גרם לחלודה מסוג מוזר. בעלת הרכב, שנבהלה, מכרה אותו במחיר מופחת, ותבעה את כספי ההפרש מהביטוח. בית המשפט קיבל את התביעה והורה ל"מגדל" לשלם לאישה כ-60,000 שקל.

סיפור המעשה:

לפני כשלוש שנים הניחה האישה בקבוק פלסטיק עם נוזל ניקוי בתא המטען של הרכב, אך זרקה אותו כעבור מספר חודשים לאחר שהריחה ריח חריף והסיקה שהוא נובע מנוזל הניקוי. רצה הגורל ושנה לאחר מכן גילתה האישה תקר בגלגל. ואולם, כשפתחה את תא המטען כדי להוציא את הגלגל החלופי, היא גילתה כי כולו מכוסה בחלודה.

מכיוון שסברה כי מדובר  בפגם בייצור, היא פנתה למוסך לשם מימוש האחריות על הרכב – מסוג הונדה סיוויק. אלא שנציגי המוסך מסרו לאישה כי לא מדובר בחלודה "רגילה", כך שהם אינם אחראים לנזק. לימים הסתבר כי הנוזל בבקבוק – שהכיל חומצה כלורית – הוא שגרם לחלודה, שהתפשטה גם באזורים נוספים ברכב.

בעקבות נזקי החלודה החליטה האישה למכור את הרכב, והצליחה למכור אותו תמורת 43,200 שקל בלבד, פחות כ-60,000 שקל מערכו. לאחר מכן היא פנתה לחברת הביטוח "מגדל" שתחזיר לה את ההפרש – מכיוון שלעמדתה הנזק נגרם בעקבות אירוע תאונתי – לפי הגדרות הפוליסה. ואולם, "מגדל" לא חשבה שמדובר בתאונה, ולכן האישה הגישה נגדה תביעה בבית משפט השלום בתל-אביב.

האישה טענה שהפוליסה מכסה "תאונה מכל סוג שהוא" ולכן על חברת הביטוח להחזיר לה את ההפסדים מהמכירה.

"מגדל" טענה לעומת זאת, שהתובעת לא הוכיחה את המועד המדויק שבו החל הבקבוק לנזול, ולעמדתה, היה זה אירוע מתמשך ואיטי, שלא עונה על הגדרת תאונה מקרית המכוסה בפוליסה.

במקביל, שלחה "מגדל" הודעת צד שלישי נגד "כלל", בטענה שאם כבר מדובר ב"תאונה" – היא האחראית לנזקים, כיוון שבמועד בו התגלו הנזקים "כלל" הייתה המבטחת של הרכב.

בתגובה, "כלל" טענה כי המועד לבחינת האירוע הוא מועד היווצרות הנזק – שלטענתה התרחש בתקופת בה הרכב בוטח על ידי "מגדל".

"בלתי צפוי"

השופט הבכיר אלי ספיר הסביר כי גם אם לתובעת יש חלק בגרימת הנזקים, אין הדבר פוטר את מבטחות הרכב מאחריות, שכן אחת ממטרות הביטוח היא להגן על המבוטח מפני טעויותיו.

מכאן, התייחס השופט לעדותה האמינה של התובעת, שסיפרה כי כאשר הוציאה את הבקבוק מהרכב, לא הבחינה בכל בעיה, ומשכך, לא חשבה להרים את השטיח המסתיר את הגלגל החלופי ולכן לא ראתה את מלוא הנזקים בבת-אחת.

כמו כן, השופט קיבל את חוות דעת השמאי שתיאר כי הייתה זו החלדה מסוג שלא ראה מעולם.

בהתאם, הגיע השופט למסקנה כי מדובר באירוע בלתי צפוי ולא מתוכנן, שאדם מן הישוב לא יכול היה לצפות לו, ולכן, חרף העובדה שהנזק נגרם בתהליך איטי ולא במקריות, מדובר באירוע העונה להגדרת הפוליסה ל"תאונה".

באשר לאחריות – השופט הטיל אותה על "מגדל" תוך שקיבל את טענת "כלל" כי המועד לבחינת האירוע הוא מועד היווצרות הנזק.

לפיכך, השופט קיבל את התביעה, והורה ל"מגדל" לשלם לתובעת 60,122 שקל עבור נזקיה, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד של 20,000 שקל. בנוסף, חויבה "מגדל" לשלם ל"כלל" שכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקל.

** הכותב לא ייצג בתיק

כתבה שפורסמה באתר פסק-דין

ברוב המקרים, הליכי האכיפה המכונים: הליכי הוצאה לפועל, מתנהלים באמצעות בקשת הזוכה בתיק המשפטי כנגד החייב. יחד עם זאת, תחילת הליכי ההוצאה לפועל כנגד חייבים, מתבצעים אך ורק לאחר  איזון  זכויותיו של הזוכה בתיק ההוצאה לפועל אל מול זכויותיו של החייב.

הירשברג סקופ- מתמחים במתן שירותים משפטיים בתחום ההוצאה לפועל

אנחנו בהירשברג סקופ-משרד עורכי דין, מעמידים לרשותכם מגוון נרחב של שירותי ייעוץ משפטיים בכל הנוגע לתחום ההוצאה לפועל. שירותים אלו מיועדים גם לחייבים כנגדם פועלים בתיקי הוצאה לפועל וגם לזוכים בתיקי הוצל"פ.

לחייבים בתיקי הוצאה לפועל אנו מעמידים בין היתר את השירותים הבאים: חקירות יכולת, בקשות לצווי תשלומים ולאיחוד תיקים, בקשות בטענות פרעתי, בקשות לביטולי הגבלות (ובכלל זה רישיון נהיגה) עיכוב הליכים, ביטול עיקולים, איחוד תיקים, ביטול צווי מאסר וביטול עיכובי יציאה מהארץ, הגשת ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל,  ניהול משא ומתן להסדר תשלומים,  ועוד.

לזוכים בתיקי הוצאה לפועל אנו מעמידים בין היתר את השירותים הבאים:  התמחות בגביית חובות, הגשת תביעות כנגד בעלי חוב, הגשת תביעות בסכום קצוב, הגשה לביצוע של שטרות ופסקי דין, מימוש משכון ומשכנתא, גבייה של חובות למזונות, התמודדות מול החלטות רשם המעכבות את ביצוע הליכי ההוצל"פ ועוד.

הירשברג סקופ- כל תביעות הנזיקין במקום אחד!

אנחנו בהירשברג סקופ-משרד עורכי דין, מעמידים לרשותכם ידע משפטי ומקצועי נרחב בתחום דיני הנזיקין והביטוח. כמשרד המתמחה בתחום דיני נזיקין וביטוח, אנו מעמידים לרשות קהל לקוחותינו, מגוון נרחב של שירותים משפטיים בכל הנוגע לניהול תביעות נזיקין שנגרמו הן לגופו והן לרכושו של אדם ובין היתר כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות עבודה, תביעות מדרכה, תביעות אחריות, תקיפות, נשיכות כלב, נזקי הצפה, אש, ליקויי בנייה, לשון הרע, תביעות תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה וכיוצ"ב
במסגרת השירות המשפטי שלנו בתחום דיני הנזיקין והביטוח, אנו מלווים את לקוחותינו בכל הליכי ניהול המו"מ או התביעה המוגשת מטעמם לביהמ"ש כנגד הארגונים והגופים הגדולים ביותר במדינה, לרבות, המוסד לביטוח לאומי,חברות הביטוח, בתי חולים, מפעלים ומקומות עבודה ציבוריים ופרטיים כאחד. הליווי המשפטי שלנו נועד לצרכי מימוש מלוא זכויותיהם של לקוחותינו
עד לקבלת הפיצוי המלא בגין הנזק שנגרם להם!

תחום דיני המקרקעין הינו תחום משפטי מורכב ומסועף החולש למעשה על כל עסקאות הנדל"ן האפשרויות, לרבות, עסקאות מכירה/קנייה של דירות יד שנייה, עסקאות במסגרת רכישת דירה מקבלן, עסקאות קומבינציה, עסקאות נדל"ן מכונס נכסים, עסקאות פינוי-בינוי, עסקאות בתחום קבוצות הרכישה, עסקאות בתחום התמ"א 38 ועוד. בנוסף, תחום דיני המקרקעין עוסק גם בכל ההיבטים המשפטיים הנלווים להליכי הבירוקרטיה הנדרשים לצרכי השלמת עסקאות הנדל"ן, לרבות, ענייני מיסוי מקרקעין, רישום בטאבו, התנהלות מול רשות מקרקעי ישראל [לשעבר – מינהל מקרקעי ישראל], חברות משכנות ועוד.

משרדינו מעמיד לרשותכם מגוון נרחב של שירותים משפטיים בתחום הנדל"ן והמקרקעין. שירותים אלו מיועדים גם לסקטור הפרטי (מוכרי ורוכשי דירות פרטיים) וגם לסקטור העסקי (יזמים, קבלנים, חברות בנייה וחברות נדל"ן). הניסיון המשפטי והמקצועי שלנו בתחום המקרקעין, מאפשר לכלל לקוחותינו ליהנות משירותי ייצוג וטיפול משפטי לאורך כל שלבי השלמת העסקה, החל משלבי ביצוע הבדיקות המשפטיות המקדימות, דרך כל שלבי ניהול המשא ומתן ועד לשלבי עריכת ההסכם וביצוע העסקה בפועל

חוק הירושה משנת תשכ"ה-1965 קובע שתי חלופות מרכזיות להורשת עזבונושל מנוח/ה: על פי דין או על פי צוואה.

אדם אשר הלך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה, הוראות חלוקת עזבונות יקבעו עפ"י הקבוע בדין:

הוראות חוק הירושה מחלק את ירושתו של המנוח על פי קירבתו המוגדרת ב 3 מעגלי קירבה (פרנטלות).

המעגל הראשון – ילדיו של המוריש. כיורשים טבעיים.

המעגל השני – הוריו של המוריש (במידה ואין למוריש ילדים או נכדים) ואם אין למוריש הורים, אחיו של המוריש.
המעגל השלישי – הסבים והסבתות.

במידה וקיים בן זוג, הרכוש יתחלק בין בן הזוג לבין היורש ע"פ הקרבה.( לדוגמא-חצי לבן הזוג וחצי לילדיו)

עריכת צוואה הינה פעולה אשר אדם יכול לבצע לבדו או באמצעות איש מקצוע מתאים, דהיינו עורך דין. עריכת צוואה מעמידה א רצון המוריש באופן ברור ויכולה למנוע חלוקת רכושו של אדם שלא על פי רצונו ולמעשה למנוע מצבים של חוסר צדק ועוול רב לקרוביו האהובים וכן למנוע עימותים והתדיינויות רבות בבתי משפט של אהוביו וקרוביו של המנוח.

חוק הירושה מגדיר 4 תצורות לעריכת צוואה (צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה). לאורך השנים, מאז נחקק חוק הירושה, התווספו תקנות וכללים שונים  לסעיפי הצוואה המופיעים בחוק הירושה, וזאת על מנת לייצר מנגנון שיפוטי אשר יסייע למצווה לשקף באופן ראוי יותר את רצונו –גם לאחר לכתו. כפועל יוצא מכך, עריכת צוואה המיועדת לצרכי הסדרת הנכסים, הממון והרכוש העומדים לרשות המצווה, מחייבת אותו להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני ירושה.

משרדנו מתמחה בניסוח משפטי מקצועי ומדויק של צוואות ומתן שירותי עריכת צוואה מכל הסוגים (צוואות רגילות, הדדיות לבני זוג, מורכבות), לרבות שירות נלווה של אישור צוואה בפני נוטריון ('צוואה בפני רשות'), וכן בטיפול בענייני ירושה שונים, כגון: הגשת בקשות לצווי ירושה, בקשות לצווי קיום צוואה, אישור הסכמים בין יורשים בפני בית משפט לענייני משפחה וכו'. והכל על מנת להבהיר את רצון המצווה למניעת אי הבנות / מחלוקות בין יורשיו שבדרך כלל הינם קרוביו האהובים ביותר והמשמעותיים ביותר בחייו של המצווה.

במקצועיות, ורגישות  למצבו האישי של הלקוח תוך התחשבות בהשלכות הכלכליות ובהבטי המיסוי באופן חלוקת העזבון העתידית